• black
  • blue
  • green
  • blank
  • הרצאות הקרובות

  • שיעורי תורה מצולמים

  • סליחות

  • שידורים חוזרים

  • זמנים


    כניסה יציאה ר"ת
    אילת 18:06 19:06 19:42
    באר שבע 18:07 19:07 19:43
    בני ברק 18:07 19:07 19:42
    חברון 18:06 19:06 19:41

    אילת

    עלות השחר 05:21 הנץ החמה 06:30
    טלית ותפילין 05:44 סוף זק"ש 09:30
    חצות 12:30 מנחה גדולה 13:00
    מנחה קטנה 16:00 שקיעה 18:31

    באר שבע

    עלות השחר 05:20 הנץ החמה 06:31
    טלית ותפילין 05:44 סוף זק"ש 09:31
    חצות 12:31 מנחה גדולה 13:01
    מנחה קטנה 16:01 שקיעה 18:32

    בני ברק

    עלות השחר 05:20 הנץ החמה 06:31
    טלית ותפילין 05:44 סוף זק"ש 09:31
    חצות 12:31 מנחה גדולה 13:01
    מנחה קטנה 16:01 שקיעה 18:32

    חברון

    עלות השחר 05:19 הנץ החמה 06:29
    טלית ותפילין 05:43 סוף זק"ש 09:29
    חצות 12:30 מנחה גדולה 13:00
    מנחה קטנה 16:00 שקיעה 18:31
    • לברורים בנושאים כללים לחץ כאן

      לברורים בנושאים כללים לחץ כאן

      לברורים בנושא סופ"ש חייג 03-6777779 והקש 1 במרכזיה  בין השעות 09:00 ל15:00

      לברורים בנושאים כללים חייג 03-6777779 והקש 0 במרכזיה 


    • דיוח על תקלה באתר לחץ כאן

      דיוח על תקלה באתר לחץ כאן

       

      לדיוח על תקלה באתר שופר נא שלחו במיל ואנו נחזור אליכם בהקדם האפשרי

      main@shofar.tv

       


    • תקלה למנוים באתר לחץ כאן

      תקלה למנוים באתר לחץ כאן

      תקלה למנוים באתר לחץ כאן

       

      לפניות בנושא של תקלות מנוים באתר חייג

      0506500666 ניתן לשלוח את הבעיה גם במיל 

      main@shofar.tv

       


  • תשובה בחודש אלול

    • פנינים לפרשת האזינו

      פנינים לפרשת האזינו

      ``הַאֲזִינוּ הַשָּׁמַיִם וַאֲדַבֵּרָה וְתִשְׁמַע הָאָרֶץ אִמְרֵי פִי`` (לב א)

      כתב ה`אדרת אליהו`: יש להעיר הרבה.
      א`. אצל השמים אמר: ``הַאֲזִינוּ`` ואצל ארץ: ``וְתִשְׁמַע``.
      ב`. בשמים אמר לשון רבים ובארץ אמר לשון יחיד.
      ג`. בשמים אמר לשון ציווי ובארץ לשון נסתר.
      ד`. אצל שמים אמר ג` תיבות ואצל ארץ ד` תיבות.
      ה`. אצל ארץ הזכיר ``פִי``.
      ו`. ההבדל של דבור ואמירה.
      ז`. אצל הדבור אמר לשון יחיד ``וַאֲדַבֵּרָה`` ואצל אמירה לשון רבים ``אִמְרֵי``.
      ח`. אצל שמים אמר י``ז אותיות ואצל הארץ אמר ט``ו אותיות.
      ט`. מדוע אמר ``וַאֲדַבֵּרָה`` בה` אחרונה.
      י`. מדוע ישעיה אמר בהיפוך: ``שִׁמְעוּ שָׁמַיִם``?.
      ודע כי הזמנת העדות נצרכים ב` פעמים. א` בראשונה בשעת יעודן והתראתן, ב` בשעת העמדה בדין. משה רבנו ע``ה יחד את העדות טרם כניסתן לארץ וישעיה קרא אל העדות בשעת העמדתן בדין. והם אמרו (שמות כד): ``נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע``, כי נגד המצות המיוחדות...
    • פרשת האזינו - ``הַצּוּר תָּמִים פָּעֳלוֹ כִּי כָל דְּרָכָיו מִשְׁפָּט קֵל אֱמוּנָה וְאֵין עָוֶל צַדִּיק וְיָשָׁר הוּא`` (דברים לב ד)

      פרשת האזינו - ``הַצּוּר תָּמִים פָּעֳלוֹ כִּי כָל דְּרָכָיו מִשְׁפָּט קֵל אֱמוּנָה וְאֵין עָוֶל צַדִּיק וְיָשָׁר הוּא`` (דברים לב ד)

      פעם, כשפרשת `האזינו` חלה ב`שבת תשובה`, קרא `החפץ חיים` בדרשתו את הפסוק ``הַצּוּר תָּמִים פָּעֳלוֹ כִּי כָל דְּרָכָיו מִשְׁפָּט`` ואמר: אחד היסודות החשובים בדרך התשובה והאמונה הוא לדעת ``כִּי כָל דְּרָכָיו מִשְׁפָּט``. פעמים רבות איננו מבינים את הנהגתו של הבורא; מדוע הוא מביא עלינו מכות ואסונות חלילה, מדוע על הרשע הוא מרעיף טובות ועל הצדיק רעות? אבל חובה עלינו להאמין, בלא שמץ של פקפוק שיש צדק ומשפט בכל מעשיו. בדיוק כמו ילד חולה שהוריו נותנים לו רפואה מרה והוא חושב לעצמו, שהרופא וההורים אינם אוהבים אותו. אך האמת היא הפוכה שההורים רוצים ברפואתו וכדי לרפאתו הם נאלצים להלעיט אותו בתרופות הגורמות לו סבל.
      כך בורא עולם, אתנו ילדיו. לפעמים, כדי לרפא את תחלואינו הוא נאלץ להביא עלינו סבל, אבל הכל מתוך אהבה ``כִּי כָל דְּרָכָיו מִשְׁפָּט``.
      הגמרא במסכת בבא קמא אומרת על פסוק זה: `כל האומר הקב``ה ותרן, הוא יוותרו חייו` (ב``ק נ.). אמירה קשה...
    • שבת שובה - `רשעים יצר הרע שופטם`

      שבת שובה - `רשעים יצר הרע שופטם`

      רבי נפתלי מרופשיץ היה ידוע באמרותיו החריפות והשנונות. באחת מדרשותיו ב`שבת תשובה` אמר לשומעיו: ``אתם הרי רוצים לזכות בימים אלה בדין לפני מלכו של עולם, יש לי בשבילכם עצה פשוטה כיצד לעשות זאת``. הס הושלך בבית הכנסת והכל הטו אזנם לשמוע. ``ובכן``, אמר הדרשן, ``לא דבר קשה אני עומד לבקש מכם. על כל אחד מכם לקבל על עצמו שלכל הפחות בשלשת הימים שלפני יום הכפורים לא יעבור עברה. ומהיכן אני לוקח זאת? מגמרא במסכת ברכות. הגמרא אומרת: `תניא; רבי יוסי הגלילי אומר:... ``רשעים, יצר רע שופטן`` `. (ברכות סא:). מה פרושם של דברים? שהרשעים שחטאו נדונים על ידי אותו יצר הרע שדחף אותם לחטוא. במשנה בסנהדרין נאמר: `הָאוֹהֵב וְהַשּׂוֹנֵא. אוֹהֵב, זֶה שׁוּשְׁבִינוֹ. שׂוֹנֵא, כֹּל שֶׁלֹּא דִבֶּר עִמּוֹ שְׁלשָׁה יָמִים בְּאֵיבָה` (סנהדרין ג ה). ושואלת המשנה: איזהו שונא? ומשיבה: `כֹּל שֶׁלֹּא דִבֶּר עִמּוֹ שְׁלשָׁה יָמִים בְּאֵיבָה`. מכאן רואים אנו`` סיים רבי נפתלי מרופשיץ...
  • סופי שבוע וטיולים לקברות צדיקים

  • גנזי המלך


    גנזי המלך מס` 453

    • אלול - אמת מידה לכל השנה

      אלול - אמת מידה לכל השנה

      השאיפה היא, שכל השנה תהיה כמו 'אלול' ו'אלול' צריך להיות יותר

       

      אמת המידה של אלול

      ידועה האמרה המיוחסת לג"ר ישראל סלנטר זצ"ל; שהשאיפה היא, ש'כל השנה תהיה כמו 'אלול' ו'אלול' צריך להיות יותר'. ולכאורה נאמרה אמרה זו בדרך צחות, אבל באמת יש בזה עומק נפלא.

      זכורני, שכשנפטר החזו"א זצ"ל, הספידו הרבי מפוניבז' זצ"ל ואמר משפט אחד (וכל חכמי התורה שהיו אז אמרו, שזהו המשפט הקולע ביותר), 'אזל גברא דמסתפינא מיניה' ('מו"ק' דף כד). וביאר הרב מפוניבז' זצ"ל; שכל זמן שהחזו"א היה קיים, אזי כל פעולה שעשו, היו צריכים לעשות חשבון, מה יאמר החזו"א על זה. וממילא החשבון היה עמוק יותר.

      הוא הדין, כשיש לאדם זמנים של התקרבות, הלא אז כל דבר נמדד באמת מידה אחרת, כשהוא עושה חשבון לפני פעולות מסוימות, אם לעשות אותם, או לא, אזי הוא מודד את זה במשקל אחר, מכיון שהוא מרגיש את עצמו יותר קרוב. וא"כ, גם בכל השנה, כשהאדם עומד לפני פרשת דרכים, אזי בטבע הדברים מתעוררת...


    • אלול חודש הרחמים והסליחות

      אלול חודש הרחמים והסליחות

      חודש אלול הוא חודש הרחמים והסליחות, חודש של תשובה, לפני ראש-השנה, שהוא יום הדין לכל באי עולם.

      אלו הם ימי רצון מימי קדם. כאשר ירד משה מהר סיני, ובני ישראל חטאו בעגל הזהב, נשתברו הלוחות, ומשה עלה אל ההר לבקש סליחה ומחילה על חטא העגל. הקב``ה נתרצה לו ואמר לו: ``פסול לך שני לוחות אבנים כראשונים``. ובראש חודש אלול עלה משה אל ההר, למשך ארבעים יום, עד עשירי בתשרי.

      בעשירי בתשרי הוריד משה את הלוחות השניות, שנתן הקב``ה לישראל ברצון ובשמחה. וארבעים ימים אלו נקבעו לתשובה וכפרה לדורות. למרות שבכל עת ניתן לעשות תשובה, ימי אלול מסוגלים יותר לקבלת התשובה. משום שבימים אלו יש התעוררות של רחמים מלמעלה, והיד פשוטה לקבל שבים.

      יש הנוהגים לומר סליחות כל חודש אלול באשמורת בבוקר (הספרדים) ויש הנוהגים לומר סליחות ארבעה ימים עד שבוע ויותר לפני ראש- השנה (האשכנזים). בראש חודש ושבת אין אומרים סליחות.

      רמזים לאלול

      ...
    • ראש חודש- הלכות ומנהגים

      ראש חודש- הלכות ומנהגים

      ראש חודש הוא היום שבו הירח מתחדש.
      ראש חודש הוא היום שבו הירח מתחדש.

      ישנם ראשי חדשים שהם יום אחד והם: שבט, ניסן, סיוון ואב. וישנם ראשי חודשים שהם יומיים והם: חשוון, אדר, אייר, תמוז ואלול. ובשנה מעוברת גם אדר ב`.

      וראשי החודשים כסליו וטבת, לפעמים יום אחד ולפעמים יומיים.

      בזמן בית המקדש, בית הדין היה קובע את ראשי החדשים ע``פ עדי ראיה שראו את הירח בהתחדשותו. ואחר הם מקדישים את החודש בהכרזה של קידוש ובברכה לה`. ומביאים קורבנות מוסף והלוויים אומרים שירה.

      בזמננו, ראשי החודשים עדיין בקדושתם, אך במקום קורבן אומרים: ``יעלה ויבא`` והלל ומתפללים מוסף.


      מפני שקדושת ראש חודש היא יסוד לכל קדשי ישראל, ואלמלא היא לא היו לנו מועדים ולא מצוותיהם ולא קדושותיהם, לכן ניתנה לישראל מצוות קידוש החודש קודם לשאר כל המצוות, עוד במצרים, שנאמר: ``ויאמר ה` אל משה ואל אהרון בארץ מצרים לאמור החודש הזה לכם ראש חדשים ראשון לחדשי השנה`` (שמות יב)....